חשוב מאוד לאמן את המוח 

שפע מקורות ביהדות מבססים את חשיבות הפעילות הגופנית המסייעת לפעילות הנמרצת והיעילה של המוח.

הרב סולוביציק מגדיר את "המועדים כתחנות דלק", היינו בחגי ישראל הרבים קיים גיבוש משפחתי בבית,חלק ניכר מהעשייה במועדים מוקדש לארוחות, היינו יש חשיבות לטפח גוף בריא ואיתן כדי שהמוח יוכל להיות יעיל ומיטבי,גם בשבת קיימת מצווה מאוד מעניינת וחשובה-"סעודה שלישית",היינו האדם במשפחתו "חייב" לאכול -3- סעודות בשבת כדי לשמור על בריאותו הגופנית וכל זאת כדי שקיום המצוות ובעיקר לימוד תורה יעשה עם מוח פורה וחכם.

גוף שאינו בריא ורעב-גורם לליקויים במוח ובביצועים לא טובים בעשייתו ובלימודיו של האדם.

הרמב"ם מציין רבות חשיבות האכילה הנכונה-הדיאטה הטובה לגוף האדם ומדגיש חשיבות שמירה על חוסן גופני כדי שהמוח יהא כאמור פורה ויעיל.

חוסר פעילות גופנית ואי אכילה נכונה גורם לניוון שרירים ובעיקר לרפיון גופני ולמוח פחות יעיל ופחות חכם.

ברור לנו עפ"י כל המחקרים מאז ומתמיד כי חשיבות גדולה מאוד ליכולת השכלית נמצאים בגנים הפנימיים הטמונים בכל ילד ובכל אדם וכן יש חשיבות למרכיבים סביבתיים-כמו מעמד כלכלי וחברתי המוסיפים תחושות פנימיות של רצון עז להצליח,מגבירים המוטיבציה ומוסיפים נחישות ועוצמה אישית לנוע קדימה ולכבוש כל יעד.

ידוע לנו כי אפשר לשנות את הגנים התורשתיים,על המצב החברתי-כלכלי קשה להשפיע אך בהחלט ניתן.

במחקר שנערך באוניברסיטה-  בארה"ב נמצא משתנה סביבתי שאיתו ניתן לעבוד ולשפר ביצועי המוח לתפארת.

קיים טיעון שנחקר ונמצא נכון לחלוטין כי "מוח בריא שוכן בגוף בריא-

שמתמיד בפעילות גופנית", המחקר נמצא אפילו בצעירים-בילדים.

אנו יודעים שאנשים מבוגרים המטפחים פעילות גופנית שומרים יותר על בריאותם ומונעים יותר התדרדרות לסניליות-לשכחה בגין הגיל.

במחקר-נמצא בתחילה כי פעילות גופנית של בעלי-חיים מובילה לביצועים טובים יותר במשימות קוגנטיביות.

במחקר בילדים צעירים בדקו כמה פעילות גופנית משפיעה על נפחי של "היפוקמפוס" אזור במוח הנחשב לחשוב ביותר בלמידה ובזיכרון וכן בדקו מבחני זיכרון ואינטגרציה של מידע.

נמצא באופן ברור כי הפעילות הגופנית-המשלבות ספורט גופני מבצעים

מטלות לימוד ועיבוד מידע טוב יותר מחבריהם הטובים שכלית שאינם פעילות גופנית.

נמצא באופן ברור וחד משמעי כי ככל שנפחו של ההיפוקמפוס-החלק המוחי החשוב גדול יותר הם הצליחו יותר במשימות פעילויות "זיכרון".

נמצא באופן ברור כי פעילות גופנית גורמת להגדלת החלק המוחי ההיפוקמפוס ואף מעשירה את הקשרים העצביים שמסביב המגביר את הכושר השכלי.

ברור עפ"י שפע מחקרים-שגם אם הפעילות הגופנית לא מתחילה בגיל צעיר ניתן תמיד להתחיל בפעילות גופנית ולהשפיע רבות על הפעילות הקוגניטיבית של האדם, היינו הספורט-הפעילות הגופנית משנה אורח האדם בכל גיל.

כאשר אדם מבוגר מתחיל "ללכת" מדי יום-קיימת השפעה על הגדלת "ההיפוקמפוס", בדרך זו הביצועים של החכמה והיצירתיות מטפסים מעלה מעלה בכל גיל בו נעשות פעילויות גופניות, היינו הליכה מתמדת-גורמת לפעילות נפלאה של מירב שרירי הגוף המשפיעים על זרימת דם איתנה המובילה חמצן מיטבי למוח,התוצאה-הגדלת "ההיפוקמפוס"-החלק המוחי החשוב.

במחקרים רבים נמצא כי פעילות גופנית המשלבת פעילות מוחית,המשלבים לימוד וקריאה ועיסוקים מגוונים להפעלת המוח-גורמים להגדלתו ויציבותו של "ההיפוקמפוס",כך הזיכרון פעיל יותר טוב וכן הקשב והריכוז.

מורים והורים בכל גיל חייבים לשלב כל הזמן פעילויות גופניות עם לימוד שכלי,

"הפסקות פעילות" במוסדות חינוך חשובות, שיעורי חינוך גופני – חייבים להיות מירביות.

לימוד של 8-10 שעות ביום בכל מסגרת לימודית בו הילד רוכש יידע וחכמה הנעשים "רק" בדרך הקשבה ללא פעילות גופנית,ללא תנועות של הגוף,אינה גורמת לרכישת חכמה-יעילה.

אנו יודעים כי הלימוד "בישיבות" נעשה במשך כל היום בתנועה,בהליכה,בעמידה,בהנפת ידיים,בדיבור בקול רם...בויכוחים,

בהתמודדויות –בשאילת שאלות,בשקלא וטריא,העתודה בישיבות מאז ומתמיד מבוססת על לימוד "בחברותות" כשהכל נעשה בתנועה בלתי פוסקת, נמצא באופן חד משמעי כי ה"תנועה" המשולבת בלמידה לאורך מספר רב של שעות,מגבירה את הפעלת השרירים ומזרימה בעוצמה את הדם בגוף הלומד,כך שמגיע יותר חמצן למוח,התנועה המתמדת והזרמת החמצן – גורמים עקרוניים להגדלת ההיפוקמפוס.

לא בכדי נמצא כי היהודים היו מאז ומתמיד החכמים מכולם שהרי במשך אלפי שנים בכל אתר ואתר בעולם בו נמצאו יהודים למדו בישיבות – בדרך "הלימוד בחברותא",כך שמרו על הגנים המצוינים שהועברו מדור לדור תוך לימוד בתנועה שהגדיל ה"היפוקמפוס" של כל לומד ולומד.

היינו אימון המוח להגביר החכמה נעשה בכמה שלבים:

• לימוד והתמודדות עם חומר לימוד קשה מעניין ודידקטי כמו הגמרא.
• המתודה הייתה בעיקרה שאילת שאלות,ויכוחים.
• ה"לימוד בחברותא" הוסיף שפע "חיי חברה" שגרם ללומדים להיות שמחים ומאושרים.
• התנועה האישית של כל לומד- עמידה...הליכה...הנפת ידיים...דיבור בקול.. הגבירו הוספת חמצן ותנועה בגוף.
• הלימוד "בחברותא" מאפשר "כושר ביטוי"-"במה" לכל אחד להביע את דעתו,את השאלות בפיו...שהרי "הפה הוא צינור המחשבה",כך מחדדים את המוח למאמנים אותו לחשיבה מעמיקה.

חובה עלינו הורים ומורים לדאוג כל הזמן...כל הזמן...

לפעילויות יעילות של איברי הגוף-לדאוג ללמידה בחברותות-לעגן חברים המגיעים והלומדים עם ילדינו בביתנו, לדאוג שהנלמד ילווה בחוויות ובשמחה – כדי לעודד כל ילד להתאמץ בחשיבה יעילה ובכך לאמן את המוח כל הזמן.

כאמור הגנים האופייניים הטמונים בכל אחד מאתנו – חשובים אך הם לא ימצו את יכולתם אם לא נדאג לסביבה חברתית ולפעילות גופנית שילוו כל למידה.